חברת עורכי דין ארז בר-צבי
מתמחים בפלילים
שירותי המשרד
חברת עורכי דין ארז בר-צבי
מתמחים בפלילים
שירותי המשרד
חברת עורכי דין ארז בר-צבי
מתמחים בפלילים
שירותי המשרד
חברת עורכי דין ארז בר-צבי
מתמחים בפלילים
שירותי המשרד
חברת עורכי דין ארז בר-צבי
מתמחים בפלילים
שירותי המשרד

חברת עורכי דין ארז בר-צבי
מתמחים בפלילים

חברת עורכי דין ארז בר-צבי מומחים במשפט הפלילי ועוסקים בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות פליליות, ייצוג חשודים ונאשמים. אנו מלווים בחקירה, מטפלים בתיקי מעצרים, מייצגים חשודים בעבירות, מטפלים בתיקי אסירים, לרבות: עתירות, ייצוג בוועדות, הליכי שימוע ועוד.

אודות המשרד

עו”ד ארז בר-צבי, בוגר תואר ראשון במשפטים (L.L.B.) מהאוניברסיטה העברית בירושלים , מתמחה בהענקת מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי בייצוג בכל הערכאות המשפטיות בכל סוגי העבירות הפליליות עוסק בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים מזה תקופה ארוכה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה ועד לשלב המעצר והמשפט בעניינם. למשרד ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת.

ייצוג בעבירות פליליות

ייצוג מקצועי ע”י עו”ד מנוסה וחברה ותיקה הינו בעל השפעה וחשיבות מכרעת בחייכם. אנו מלווים, מייצגים ומטפלים ביסודיות ובקפדנות בתיקים מתחום הפלילים. אנו מספקים הגנה מקסימלית על הלקוח, תוך שמירה על ערכי החברה והחוק.

שירותי המשרד

ליווי בחקירה
מעצרים
שינוי עילת סגירת תיק
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות רכוש
עבירות אלימות
עבירות תעבורה
ייצוג בוועדות שליש
עתירות אסיר
ייצוג בהליך שימוע
עבירות הונאה
מיסים וצווארון לבן

חקירה פלילית היא השלב הקריטי ביותר בהליך הפלילי. התנהגות נכונה בחקירה, בהתאם לליווי, ייעוץ והדרכה מקצועיים, יכולה להוביל לסגירת התיק ו/או לצמצום החשדות, אשר בסופו של יום יובילו לכתב אישום מתוקן. חשוב לזכור, כי עומדת לאדם הזכות החוקתית להיוועץ בעו”ד עובר לחקירתו תחת אזהרה.

לעתים ניסיון להתמודד עם חקירה פלילית ללא הדרכה מקצועית, עלול להוביל להגשת כתב אישום ו/או לנקיטת הליכים נוספים כנגד החשוד היכולים לעתים להיגרם רק בשל התנסחות לא נכונה שנובעת מהעדר הדרכה מקצועית.

ליווי עו”ד בחקירה, מאפשר לחשוד להבין מהן ההשלכות של החדשות בגינן הוא נחקר, מה צפוי לו בחקירה, מהן זכויותיו החוקתיות, אלו תחבולות בחקירה ניתן להפעיל כנגדו וכיצד להימנע מליפול ב”מלכודות” שטומנים לו החוקרים וכיצד לנסח את דבריו באופן שיובנו כראוי ולא יפורשו כנגדו.

נושא המעצרים מתחלק לכמה נושאים:
1. מעצר לצורכי חקירה (מעצר ימים).
2. מעצר עד לתום ההליכים.

מעצר לצורכי חקירה:
מעצר לצורכי חקירה או בשמו הנפוץ מעצר ימים נועד בעיקרו לצורכי חקירה של עבירות פליליות. מעצר ימים מתחיל תמיד עם מעצר בתחנת המשטרה בסמכות קצין המוגבלת למעצר למשך 24 שעות לאדם בגיר ול- 12 שעות לקטין. לאחר תום המועדים הללו ובאם המשטרה מעוניינת להאריך מעצרו של אדם, עליה להביאו בפני שופט שיחליט האם להאריך מעצרו של אדם, אם לאו. בשלב הדיון בפני בית המשפט, חשוב להיות מיוצג על ידי עו”ד הבקיא בתחום המשפט הפלילי, שכן בשלב זה הניסיון גובר על כל יכולת אחרת, שכן כל החומר חסוי בפני החשוד ועורך דינו.

חשוב לזכור כי מעצר אינו עונש ובמצב זה טרם הוגש כתב אישום.

שופט רשאי לצוות על מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב האישום כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
1. קיים חשד סביר לביצוע העבירה.
2. מדובר בכל עבירה שמוגדרת בחוק כעוון או פשע.
3. מתקיימת עילת מעצר כאשר קיים חשש לשיבוש מהלכי משפט, מסוכנות, הליכי החקירה יכולה להתבצע רק כאשר החשוד נתון במעצר.
4. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה, שפגיעתם בחירות החשוד פחותה.
מעצר לאחר הגשת כתב אישום:
כאשר מוגש כנגד החשוד כתב אישום, משתנה מצבו מחשוד לנאשם. בשלב הזה חומר החקירה חשוף בפני ההגנה, וקיימת אפשרות לסנגור ללמוד אותו עובר לקיום הדיון בבקשת המעצר עד לתום ההליכים.
שופט רשאי לצוות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים כנגדו וזאת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
5. קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם.
6. קיימת עילת מעצר.
7. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה.
בדרך כלל, בטרם יחליט השופט על מעצרו של אדם עד לתום הליכים תיבחן אפשרות אחרת ואזי מעצרו יוארך עד למתן החלטה אחרת בעניינו.

שינוי עילת סגירת תיק:
כאשר נחקר אדם בחשד לעבירה כל שהיא נפתח כנגדו תיק במרשמי משטרת ישראל.
חשוב לציין כי כל עוד אדם לא הורשע בבית משפט אזי רישומו הפלילי נקי.

היחידה החוקרת יכולה לסגור תיק שנחקר ביחידתה משלוש סיבות:
1. חוסר אשמה.
2. חוסר עניין לציבור.
3. חוסר ראיות.

חוסר אשמה: אין כל אשמה בתיק עליו נחקר החשוד (תיק זה גם נמחק מהמרשם הפלילי).
חוסר ראיות: אין ראיות מספיקות שיביאו להרשעתו של החשוד אם יועמד לדין.
חוסר עניין לציבור: נמצאו ראיות לביצוע העבירה על ידי החשוד, אך חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, שיקולי כוח אדם של המדינה וכדומה, מצדיקים הפסקת ההליך הפלילי, משום שברור שכתוצאה מכך לא ייגרם כל נזק לאינטרס הציבורי.

לעתים, ניתן לשנות עילת סגירת תיק מנימוקים ראייתיים ונימוקים נוספים. חשוב לעשות זאת בליווי עורך דין שכן הדבר כרוך בלימוד חומר החקירה ובהעלאת נימוקים משפטיים נוספים.

פקודת הסמים המסוכנים היא זו שמגדירה מהם הסמים הנחשבים למסוכנים ואסורים לצריכה, כולל הכמויות המרביות הנחשבות לצריכה עצמית, אשר מעבר להן מדובר בהחזקה לצורכי סחר.

עבירות הסמים בהתאם לפקודה הינם: סחר בסמים, ייצור סמים, ייצוא וייבוא, אספקת סם, החזקת סמים, שימוש בסמים לצריכה עצמית, הדחת קטינים לשימוש בסמים, החזקת כלים לשימוש בסמים ונתינת סמים לקטינים.

במרבית תיקי הסמים משטרת ישראל מפעילה סוכנים למיניהם על מנת להביא להפללת אנשים, אשר לעתים מודחים על ידי הסוכנים לביצוע עבירות הסחר בסם. חשוב במקרה זה להכיר את המבחנים להפעלת סוכנים סמויים כנגד אדם.

עבירות מין יכולות להתבצע במגוון דרכים כגון: אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ומעשה מגונה. קיימות גם עבירות של יחסי מין בין מטפל ומטופל וכן עבירות מין בתוך המשפחה.

לאור מהות העבירות, קיים ייחוד מסוים בין עבירות המין לבין עבירות פליליות קלאסיות אחרות בכך שבעבירות מין בית המשפט אמור להכריע בין שתי גרסאות עובדתיות השונות זו מזו, מחד של הנאשם ומאידך של הקורבן. אין לדעת באמת מה היה בזמן האירוע ורק המעורבים יודעים בוודאות את שאירע. בשל העובדה כי מדובר בעדות קרבן שעברה לכאורה טראומה, בית המשפט ייתן משקל לטון הדיבור של הקורבן, שפת בגוף וכל אותם גורמים שאינם שייכים ישירות לעולם התוכן.

משרדנו בעל רזומה של מספר רב של תיקי מין מכל הסוגים.

עבירות רכוש הינן עבירות אשר מתקיימות במטרה לפגוע ברכושו של האדם. לעתים קיימים מצבים שעבירות רכוש משולבות ביחד עם עבירות אלימות. עבירת שוד לדוגמא, הינה השילוב בין גניבה ואלימות. בעבירות רכוש נכללות גם העבירות היותר חמורות כגון עבירות שוד, תקיפה לשם גניבה, גניבות רכב והתפרצות למקום מגורים.

חומרת העבירות, תלויה בנסיבות המקרה, בהיקף הרכוש, אופי ביצוע העבירה, מספר המשתתפים, מידת התחכום ועוד נסיבות רבות נוספות אשר עולות כל אחת במקרה הספציפי שלה. ככל שהעבירה ונסיבותיה חמורות יותר, כך תתחזק האפשרות שהענישה תהיה חמורה בהתאם.

עבירות אלימות יכולות להתבצע בכמה רבדים שונים:
עבירת תקיפה לדוגמא, היא מכה, הפעלת כוח על אדם אחר במישרין או בעקיפין ללא הסכמתו של האדם. תקיפה אינה בהכרח הפעלת כוח פיזי אלא יכולה להיות גם באמצעות חשמל, חום, אוויר, ריח או כל חומר אחר הגורמים ו/או יכולים לגרום לנזק או לאי נוחות של המותקף.

תקיפה יכולה להיות בהגדרתה כעבירת תקיפה סתם וישנה גם תקיפה בדרגה חמורה יותר כגון, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה לשם ביצוע פשע, תקיפה לשם ביצוע גניבה (שוד), תקיפה במהלך התנגדות למעצר, תקיפה בנסיבות מחמירות ועוד.

בנוסף, תקיפה יכולה להיות גם כנגד בן משפחה. תקיפת בן זוג או תקיפת קטין חסר ישע. במרבית המקרים, כתבי אישום בגין תקיפה אינם עוסקים רק בעבירת התקיפה ולעיתים ניתן לראות כי מצטרפות עבירות נוספות כגון גרימת נזק לרכוש, איומים, וכד’.

עבירות תעבורה הינן עבירות אשר כל אדם נורמטיבי ככל שיהיה יכול להיקלע אליהן. החל מנסיעה מהירה בניגוד לכללי התעבורה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בשכרות ועד לאירוע של תאונת דרכים חלילה היכולה להגיע לכדי גרימת מוות ברשלנות.

כללי התעבורה והתנהלות בבית המשפט לתעבורה שונים בתכלית מבתי המשפט הרגילים וכפי שכבר נאמר כל אדם יכול למצוא עצמו נקלע לסיטואציה בה הוא מזומן לדיון בבית המשפט לתעבורה. בעת קבלת דו”ח מידי המשטרה חשוב לוודא כי השוטר רשם עובדות נכונות וכי בעת קבלת הדו”ח וחתימתו, יש לבדוק כי אכן נרשמו פרטים נכונים.

לעתים ובנסיבות מסוימות ניתן אף להמיר דו”ח באזהרה וכך בעצם לחסוך את תשלום הודעת הקנס. הענישה בעקבות עבירות תעבורה מתבצעת בשיטת הנקודות כאשר, עבירות תעבורה חמורות ואף בינוניות כוללות נקודות הקבועות לחומרת העבירה. נקודות אלו מצטברות מיום העבירה ונמחקות לאחר 24 חודשים. נהג אשר בתוך שנתיים צבר 12 נקודות, צריך להשתתף בקורס לנהיגה נכונה. הצלחת הנהג בקורס תוביל למחיקת הנקודות. נהג אשר צבר בתוך שנתיים 22 נקודות, תוארך תקופת המחיקה עבורו בשנתיים נוספות. נהג אשר צבר מעל 36 נקודות, רישיון הנהיגה שברשותו יישלל והוא יידרש לעבור מבחן תיאוריה מחדש. קיימים גם מצבים בהם יוחרם רכבו של הנהג. החרמת הרכב נעשית במקרים של נהיגה ללא חונך, נהיגה בשכרות ועוד.

הזכות לעמוד בפני ועדת השחרורים היא אחת מזכויות היסוד שיש לאסירים בישראל היום, התנהגות טובה של האסיר היא אחד השיקולים לאפשרות קבלתו שחרור מוקדם, אך הדגש המרכזי הוא על מידת מסוכנותו לציבור מבחינת האסיר. הוועדה מורכבת משופט שעומד בראשה, שני נציגי ציבור ונציג של שירות בתי הסוהר, שאין לו זכות הצבעה.

הזכאים לוועדת שחרורים הינם אסירים השוהים במאסר שישה חודשים ומעלה וריצו למעלה משני שליש מתקופת מאסרם. וועדת השחרורים רשאית לשחרר אסיר אשר חוות דעת רפואית קבעה כי בשל מחלתו ימיו ספורים, או המשך שהותו במאסר עלול לסכן את חייו.

בנוסף, יתאפשר שחרור זמני לאסירים העוברים טיפולים בשל מחלות קשות מהם הם סובלים. בנוסף, התנהגותו של האסיר והעדר בעיות משמעת בין כותלי הכלא, יכולה להשפיע במידה מסוימת על שחרורו בוועדה.

כל אסיר המרצה את עונשו זכאי לעתור לבית המשפט המחוזי אשר בית הסוהר שבו הוא מוחזק נמצא באזור שיפוטו. העתירה יכולה להיות כנגד כל החלטת שירות בתי הסוהר הקשורה למאסרו ולתנאי מאסרו, כדוגמת, תנאי מחייה, יציאה לחופשה, התייחדות, כליאה בבידוד ועוד. אף אדם המרצה מאסר בדרך של עבודות שירות זכאי לעתור כנגד החלטות שב”ס למקום עבודתו ותנאי העסקתו.

הדיון בעתירה מתבצע לרוב מול שופט אחד, למעט עתירות נגד וועדת השחרורים אשר צריכות להתקיים מול שלושה שופטים. האסיר רשאי להסתייע בייצוג של עורך דין פרטי או לייצג את עצמו. על החלטת בין המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון תוך כ- 15 יום ממועד ההחלטה או המצאתה לאסיר. בית המשפט העליון יכול להשאיר את ההחלטה על כנה או להפוך אותה, זאת על סמך סיכומים בלבד וללא טענות שבעל פה.

מרבית האסירים העותרים מבקשים פטור מאגרה בשל מצבם הכלכלי ולרוב גם מקבלים הפטור הנדרש. לאור זאת, ישנם אסירים המרשים לעצמם להגיש עתירות ימים כלילות והכל בכוונה של “התשת המערכת”. דבר זה עלול לפגוע רבות בעתירתם אף אם בעתיד הם אכן יהיו צודקות. לאור עובדה זאת, מומלץ לאסיר לעתור רק כשיש בידו עילה משמעותית ולעשות זאת באמצעות ייצוג משפטי הולם.

בהליך הפלילי, קיימת חובת שימוע שבה על המדינה לשלוח מכתב לחשוד כי בכוונתה להגיש כנגדו כתב אישום ועל החשוד לטעון את טענותיו ולשכנע בעצמו ו/או באמצעות עורך דינו מדוע לא קיימת עילה להגשת כתב אישום בתיק זה.

מיום קבלת מכתב השימוע, יש לחשוד ו/או לעורך דינו 30 יום ליתן את תגובתם באשר להגשת כתב האישום. הליך זה נעשה לעתים באמצעות מכתב ובו טענות החשוד ולעתים יערך בעל פה במשרדי התביעות.

הפסיקה דיברה רבות על חובת הליך זה ולעתים אף מבטלים כתבי אישום כנגד נאשמים שלא זכו להליך שכזה בשל רשלנות המדינה.
בהליך זה זכאי החשוד ועורך דינו לעיין בחומר החקירה באופן חלקי ובכך להבין את המניעים שעמדו בפני התביעה להגשת כתב האישום.

בשלב זה, חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין הבקיא בתחום הפלילי שכן הניסיון מוכיח כי ניתן למנוע את הגשת כתב האישום על ידי טענות משפטיות ו/או עובדתיות.

עבירות זיוף והונאה הינן עבירות אשר נחשבות לעבירות “מתוחכמות” לאור השיטות בהן הם מבוצעות לכאורה. במקרים רבים, עבירות זיוף והונאה קשורות גם לעבירות כלכליות. עם זאת, עבירות זיוף והונאה יכולות להיות למטרות נוספות. כגון, זיוף מסמכים לצורך קבלה למקום עבודה וכדו’. עבירות אלו יכולות לגרום לענישה מחמירה ואף בגזר הדיו יכול לבוא לידי ביטוי כדוגמת עיצומים כספיים משמעותיים.

הונאה הינה מעשה מכוון של הטעיה אשר מבוצע על ידי אדם או קבוצת אנשים, וזאת תוך כדי גרימת נזק לאדם המוטעה. המניעים העומדים מאחורי הונאה יכולים להיות לשם קבלת תועלת חומרית או הנאה מעצם גרימתו של הנזק. במרבית המקרים, מעשי הונאה הינם בלתי חוקיים. עבירת ההונאה משתנה בין התחומים המשפטיים. יודגש כי הונאות כספיות הינן ההונאות הנפוצות ביותר. הונאה כמעשה פלילי יכולה להיות גניבת זהות, התחזות לאחר, זיוף תעודות או מסמכים, פרסומים שקריים, תרגילי עוקץ, הונאות ממון, חיובים שקריים, קבלת תשלום עבור סחורות שלא הייתה כוונה לספקן, מעילה ועוד.

לגבי עבירת זיוף, החוק קובע כי שורה של זיופים כגון זיוף מסמך, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר מה וזיוף בנסיבות מחמירות. זיוף מסמך יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים. לדוגמא, עריכת מסמך מזויף, שינוי מסמך על ידי הוספה או השמטה של פרטים ללא סמכות, חתימת מסמך בהעדר סמכות או חתימה על מסמך תוך כדי התחזות. מכאן, ניתן לראות את הקשר הישיר שבין עבירות הזיוף וההונאה.

חשוב להבין כי ישנן דרגות שונות של עבירות זיוף והונאה, כאשר מדרג העבירה משפיע הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין הסופי.

עבירות כלכליות הינן עבירות אשר כוללות על פי רוב עבירות מיסים, עבירות הלבנת הון, עבירות בניגוד לחוק ניירות ערך ועוד.

לא אחת, עבירות כלכליות זוכות גם לכינוי “עבירות צווארון לבן”, וזאת כאשר הן מבוצעות על ידי בכירים בחברות ותאגידים. עם זאת, חשוב להדגיש כי עבירות כלכליות יכולות להיות גם מנת חלקם של עבריינים “כבדים” ואף בעלי עסקים קטנים אשר חוטאים בסוגיות כספים שונות.

לא אחת, מוגשים כתבי אישום בגין עבירות כלכליות כנגד עוסקים זעירים אשר בגין אי עמידה במלוא התקנות וההוראות של אחד מעשרות החוקים הקשורים לדיני המס בישראל. עבירות כלכליות יכולות להיות עבירות המבוצעות באופן חד פעמי על ידי עבריין מס שביקש “קיצורי דרך”, ולעתים הן מבוצעות באופן שיטתי וסיסטמטי.

עבירות מיסים הינן עבירות אשר יכולים להיות להם פנים רבות. החל מעבירות על מס הכנסה כגון, עצמאי שעובד ב”שחור”, דרך אי תשלום מע”מ, הטעיה בנוגע למס שבח או רכישה וכדומה. ואכן, מערכת המשפט בישראל מתמודדת מדי יום עם עבירות מס על גווניהן השונים.

עבירות המס הנפוצות הינן: השתמטות מתשלום מס תוך כדי שימוש בעורמה, מרמה או תחבולה, קיום והכנה של פנקסי חשבונות כוזבים, השמטת הכנסה אשר יש להכליל בדו”ח, מתן תשובה כוזבת ובלתי נכונה לשאלה של רשויות המס, אי הגשת דין וחשבון,

מסירת הצהרה כוזבת, עבירות כלכליות יכולות להסתיים בהטלת עיצומים כספיים או קנסות משמעותיים. לעתים, במקרים חמורים, ההליך הפלילי עלול להסתיים במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

חקירה פלילית היא השלב הקריטי ביותר בהליך הפלילי. התנהגות נכונה בחקירה, בהתאם לליווי, ייעוץ והדרכה מקצועיים, יכולה להוביל לסגירת התיק ו/או לצמצום החשדות, אשר בסופו של יום יובילו לכתב אישום מתוקן. חשוב לזכור, כי עומדת לאדם הזכות החוקתית להיוועץ בעו”ד עובר לחקירתו תחת אזהרה.

לעתים ניסיון להתמודד עם חקירה פלילית ללא הדרכה מקצועית, עלול להוביל להגשת כתב אישום ו/או לנקיטת הליכים נוספים כנגד החשוד היכולים לעתים להיגרם רק בשל התנסחות לא נכונה שנובעת מהעדר הדרכה מקצועית.

ליווי עו”ד בחקירה, מאפשר לחשוד להבין מהן ההשלכות של החדשות בגינן הוא נחקר, מה צפוי לו בחקירה, מהן זכויותיו החוקתיות, אלו תחבולות בחקירה ניתן להפעיל כנגדו וכיצד להימנע מליפול ב”מלכודות” שטומנים לו החוקרים וכיצד לנסח את דבריו באופן שיובנו כראוי ולא יפורשו כנגדו.

נושא המעצרים מתחלק לכמה נושאים:
1. מעצר לצורכי חקירה (מעצר ימים).
2. מעצר עד לתום ההליכים.

מעצר לצורכי חקירה:
מעצר לצורכי חקירה או בשמו הנפוץ מעצר ימים נועד בעיקרו לצורכי חקירה של עבירות פליליות. מעצר ימים מתחיל תמיד עם מעצר בתחנת המשטרה בסמכות קצין המוגבלת למעצר למשך 24 שעות לאדם בגיר ול- 12 שעות לקטין. לאחר תום המועדים הללו ובאם המשטרה מעוניינת להאריך מעצרו של אדם, עליה להביאו בפני שופט שיחליט האם להאריך מעצרו של אדם, אם לאו. בשלב הדיון בפני בית המשפט, חשוב להיות מיוצג על ידי עו”ד הבקיא בתחום המשפט הפלילי, שכן בשלב זה הניסיון גובר על כל יכולת אחרת, שכן כל החומר חסוי בפני החשוד ועורך דינו.

חשוב לזכור כי מעצר אינו עונש ובמצב זה טרם הוגש כתב אישום.

שופט רשאי לצוות על מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב האישום כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
1. קיים חשד סביר לביצוע העבירה.
2. מדובר בכל עבירה שמוגדרת בחוק כעוון או פשע.
3. מתקיימת עילת מעצר כאשר קיים חשש לשיבוש מהלכי משפט, מסוכנות, הליכי החקירה יכולה להתבצע רק כאשר החשוד נתון במעצר.
4. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה, שפגיעתם בחירות החשוד פחותה.
מעצר לאחר הגשת כתב אישום:
כאשר מוגש כנגד החשוד כתב אישום, משתנה מצבו מחשוד לנאשם. בשלב הזה חומר החקירה חשוף בפני ההגנה, וקיימת אפשרות לסנגור ללמוד אותו עובר לקיום הדיון בבקשת המעצר עד לתום ההליכים.
שופט רשאי לצוות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים כנגדו וזאת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
5. קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם.
6. קיימת עילת מעצר.
7. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה.
בדרך כלל, בטרם יחליט השופט על מעצרו של אדם עד לתום הליכים תיבחן אפשרות אחרת ואזי מעצרו יוארך עד למתן החלטה אחרת בעניינו.

שינוי עילת סגירת תיק:
כאשר נחקר אדם בחשד לעבירה כל שהיא נפתח כנגדו תיק במרשמי משטרת ישראל.
חשוב לציין כי כל עוד אדם לא הורשע בבית משפט אזי רישומו הפלילי נקי.

היחידה החוקרת יכולה לסגור תיק שנחקר ביחידתה משלוש סיבות:
1. חוסר אשמה.
2. חוסר עניין לציבור.
3. חוסר ראיות.

חוסר אשמה: אין כל אשמה בתיק עליו נחקר החשוד (תיק זה גם נמחק מהמרשם הפלילי).
חוסר ראיות: אין ראיות מספיקות שיביאו להרשעתו של החשוד אם יועמד לדין.
חוסר עניין לציבור: נמצאו ראיות לביצוע העבירה על ידי החשוד, אך חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, שיקולי כוח אדם של המדינה וכדומה, מצדיקים הפסקת ההליך הפלילי, משום שברור שכתוצאה מכך לא ייגרם כל נזק לאינטרס הציבורי.

לעתים, ניתן לשנות עילת סגירת תיק מנימוקים ראייתיים ונימוקים נוספים. חשוב לעשות זאת בליווי עורך דין שכן הדבר כרוך בלימוד חומר החקירה ובהעלאת נימוקים משפטיים נוספים.

פקודת הסמים המסוכנים היא זו שמגדירה מהם הסמים הנחשבים למסוכנים ואסורים לצריכה, כולל הכמויות המרביות הנחשבות לצריכה עצמית, אשר מעבר להן מדובר בהחזקה לצורכי סחר.

עבירות הסמים בהתאם לפקודה הינם: סחר בסמים, ייצור סמים, ייצוא וייבוא, אספקת סם, החזקת סמים, שימוש בסמים לצריכה עצמית, הדחת קטינים לשימוש בסמים, החזקת כלים לשימוש בסמים ונתינת סמים לקטינים.

במרבית תיקי הסמים משטרת ישראל מפעילה סוכנים למיניהם על מנת להביא להפללת אנשים, אשר לעתים מודחים על ידי הסוכנים לביצוע עבירות הסחר בסם. חשוב במקרה זה להכיר את המבחנים להפעלת סוכנים סמויים כנגד אדם.

עבירות מין יכולות להתבצע במגוון דרכים כגון: אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ומעשה מגונה. קיימות גם עבירות של יחסי מין בין מטפל ומטופל וכן עבירות מין בתוך המשפחה.

לאור מהות העבירות, קיים ייחוד מסוים בין עבירות המין לבין עבירות פליליות קלאסיות אחרות בכך שבעבירות מין בית המשפט אמור להכריע בין שתי גרסאות עובדתיות השונות זו מזו, מחד של הנאשם ומאידך של הקורבן. אין לדעת באמת מה היה בזמן האירוע ורק המעורבים יודעים בוודאות את שאירע. בשל העובדה כי מדובר בעדות קרבן שעברה לכאורה טראומה, בית המשפט ייתן משקל לטון הדיבור של הקורבן, שפת בגוף וכל אותם גורמים שאינם שייכים ישירות לעולם התוכן.

משרדנו בעל רזומה של מספר רב של תיקי מין מכל הסוגים.

עבירות רכוש הינן עבירות אשר מתקיימות במטרה לפגוע ברכושו של האדם. לעתים קיימים מצבים שעבירות רכוש משולבות ביחד עם עבירות אלימות. עבירת שוד לדוגמא, הינה השילוב בין גניבה ואלימות. בעבירות רכוש נכללות גם העבירות היותר חמורות כגון עבירות שוד, תקיפה לשם גניבה, גניבות רכב והתפרצות למקום מגורים.

חומרת העבירות, תלויה בנסיבות המקרה, בהיקף הרכוש, אופי ביצוע העבירה, מספר המשתתפים, מידת התחכום ועוד נסיבות רבות נוספות אשר עולות כל אחת במקרה הספציפי שלה. ככל שהעבירה ונסיבותיה חמורות יותר, כך תתחזק האפשרות שהענישה תהיה חמורה בהתאם.

עבירות אלימות יכולות להתבצע בכמה רבדים שונים:
עבירת תקיפה לדוגמא, היא מכה, הפעלת כוח על אדם אחר במישרין או בעקיפין ללא הסכמתו של האדם. תקיפה אינה בהכרח הפעלת כוח פיזי אלא יכולה להיות גם באמצעות חשמל, חום, אוויר, ריח או כל חומר אחר הגורמים ו/או יכולים לגרום לנזק או לאי נוחות של המותקף.

תקיפה יכולה להיות בהגדרתה כעבירת תקיפה סתם וישנה גם תקיפה בדרגה חמורה יותר כגון, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה לשם ביצוע פשע, תקיפה לשם ביצוע גניבה (שוד), תקיפה במהלך התנגדות למעצר, תקיפה בנסיבות מחמירות ועוד.

בנוסף, תקיפה יכולה להיות גם כנגד בן משפחה. תקיפת בן זוג או תקיפת קטין חסר ישע. במרבית המקרים, כתבי אישום בגין תקיפה אינם עוסקים רק בעבירת התקיפה ולעיתים ניתן לראות כי מצטרפות עבירות נוספות כגון גרימת נזק לרכוש, איומים, וכד’.

עבירות תעבורה הינן עבירות אשר כל אדם נורמטיבי ככל שיהיה יכול להיקלע אליהן. החל מנסיעה מהירה בניגוד לכללי התעבורה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בשכרות ועד לאירוע של תאונת דרכים חלילה היכולה להגיע לכדי גרימת מוות ברשלנות.

כללי התעבורה והתנהלות בבית המשפט לתעבורה שונים בתכלית מבתי המשפט הרגילים וכפי שכבר נאמר כל אדם יכול למצוא עצמו נקלע לסיטואציה בה הוא מזומן לדיון בבית המשפט לתעבורה. בעת קבלת דו”ח מידי המשטרה חשוב לוודא כי השוטר רשם עובדות נכונות וכי בעת קבלת הדו”ח וחתימתו, יש לבדוק כי אכן נרשמו פרטים נכונים.

לעתים ובנסיבות מסוימות ניתן אף להמיר דו”ח באזהרה וכך בעצם לחסוך את תשלום הודעת הקנס. הענישה בעקבות עבירות תעבורה מתבצעת בשיטת הנקודות כאשר, עבירות תעבורה חמורות ואף בינוניות כוללות נקודות הקבועות לחומרת העבירה. נקודות אלו מצטברות מיום העבירה ונמחקות לאחר 24 חודשים. נהג אשר בתוך שנתיים צבר 12 נקודות, צריך להשתתף בקורס לנהיגה נכונה. הצלחת הנהג בקורס תוביל למחיקת הנקודות. נהג אשר צבר בתוך שנתיים 22 נקודות, תוארך תקופת המחיקה עבורו בשנתיים נוספות. נהג אשר צבר מעל 36 נקודות, רישיון הנהיגה שברשותו יישלל והוא יידרש לעבור מבחן תיאוריה מחדש. קיימים גם מצבים בהם יוחרם רכבו של הנהג. החרמת הרכב נעשית במקרים של נהיגה ללא חונך, נהיגה בשכרות ועוד.

הזכות לעמוד בפני ועדת השחרורים היא אחת מזכויות היסוד שיש לאסירים בישראל היום, התנהגות טובה של האסיר היא אחד השיקולים לאפשרות קבלתו שחרור מוקדם, אך הדגש המרכזי הוא על מידת מסוכנותו לציבור מבחינת האסיר. הוועדה מורכבת משופט שעומד בראשה, שני נציגי ציבור ונציג של שירות בתי הסוהר, שאין לו זכות הצבעה.

הזכאים לוועדת שחרורים הינם אסירים השוהים במאסר שישה חודשים ומעלה וריצו למעלה משני שליש מתקופת מאסרם. וועדת השחרורים רשאית לשחרר אסיר אשר חוות דעת רפואית קבעה כי בשל מחלתו ימיו ספורים, או המשך שהותו במאסר עלול לסכן את חייו.

בנוסף, יתאפשר שחרור זמני לאסירים העוברים טיפולים בשל מחלות קשות מהם הם סובלים. בנוסף, התנהגותו של האסיר והעדר בעיות משמעת בין כותלי הכלא, יכולה להשפיע במידה מסוימת על שחרורו בוועדה.

כל אסיר המרצה את עונשו זכאי לעתור לבית המשפט המחוזי אשר בית הסוהר שבו הוא מוחזק נמצא באזור שיפוטו. העתירה יכולה להיות כנגד כל החלטת שירות בתי הסוהר הקשורה למאסרו ולתנאי מאסרו, כדוגמת, תנאי מחייה, יציאה לחופשה, התייחדות, כליאה בבידוד ועוד. אף אדם המרצה מאסר בדרך של עבודות שירות זכאי לעתור כנגד החלטות שב”ס למקום עבודתו ותנאי העסקתו.

הדיון בעתירה מתבצע לרוב מול שופט אחד, למעט עתירות נגד וועדת השחרורים אשר צריכות להתקיים מול שלושה שופטים. האסיר רשאי להסתייע בייצוג של עורך דין פרטי או לייצג את עצמו. על החלטת בין המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון תוך כ- 15 יום ממועד ההחלטה או המצאתה לאסיר. בית המשפט העליון יכול להשאיר את ההחלטה על כנה או להפוך אותה, זאת על סמך סיכומים בלבד וללא טענות שבעל פה.

מרבית האסירים העותרים מבקשים פטור מאגרה בשל מצבם הכלכלי ולרוב גם מקבלים הפטור הנדרש. לאור זאת, ישנם אסירים המרשים לעצמם להגיש עתירות ימים כלילות והכל בכוונה של “התשת המערכת”. דבר זה עלול לפגוע רבות בעתירתם אף אם בעתיד הם אכן יהיו צודקות. לאור עובדה זאת, מומלץ לאסיר לעתור רק כשיש בידו עילה משמעותית ולעשות זאת באמצעות ייצוג משפטי הולם.

בהליך הפלילי, קיימת חובת שימוע שבה על המדינה לשלוח מכתב לחשוד כי בכוונתה להגיש כנגדו כתב אישום ועל החשוד לטעון את טענותיו ולשכנע בעצמו ו/או באמצעות עורך דינו מדוע לא קיימת עילה להגשת כתב אישום בתיק זה.

מיום קבלת מכתב השימוע, יש לחשוד ו/או לעורך דינו 30 יום ליתן את תגובתם באשר להגשת כתב האישום. הליך זה נעשה לעתים באמצעות מכתב ובו טענות החשוד ולעתים יערך בעל פה במשרדי התביעות.

הפסיקה דיברה רבות על חובת הליך זה ולעתים אף מבטלים כתבי אישום כנגד נאשמים שלא זכו להליך שכזה בשל רשלנות המדינה.
בהליך זה זכאי החשוד ועורך דינו לעיין בחומר החקירה באופן חלקי ובכך להבין את המניעים שעמדו בפני התביעה להגשת כתב האישום.

בשלב זה, חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין הבקיא בתחום הפלילי שכן הניסיון מוכיח כי ניתן למנוע את הגשת כתב האישום על ידי טענות משפטיות ו/או עובדתיות.

עבירות זיוף והונאה הינן עבירות אשר נחשבות לעבירות “מתוחכמות” לאור השיטות בהן הם מבוצעות לכאורה. במקרים רבים, עבירות זיוף והונאה קשורות גם לעבירות כלכליות. עם זאת, עבירות זיוף והונאה יכולות להיות למטרות נוספות. כגון, זיוף מסמכים לצורך קבלה למקום עבודה וכדו’. עבירות אלו יכולות לגרום לענישה מחמירה ואף בגזר הדיו יכול לבוא לידי ביטוי כדוגמת עיצומים כספיים משמעותיים.

הונאה הינה מעשה מכוון של הטעיה אשר מבוצע על ידי אדם או קבוצת אנשים, וזאת תוך כדי גרימת נזק לאדם המוטעה. המניעים העומדים מאחורי הונאה יכולים להיות לשם קבלת תועלת חומרית או הנאה מעצם גרימתו של הנזק. במרבית המקרים, מעשי הונאה הינם בלתי חוקיים. עבירת ההונאה משתנה בין התחומים המשפטיים. יודגש כי הונאות כספיות הינן ההונאות הנפוצות ביותר. הונאה כמעשה פלילי יכולה להיות גניבת זהות, התחזות לאחר, זיוף תעודות או מסמכים, פרסומים שקריים, תרגילי עוקץ, הונאות ממון, חיובים שקריים, קבלת תשלום עבור סחורות שלא הייתה כוונה לספקן, מעילה ועוד.

לגבי עבירת זיוף, החוק קובע כי שורה של זיופים כגון זיוף מסמך, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר מה וזיוף בנסיבות מחמירות. זיוף מסמך יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים. לדוגמא, עריכת מסמך מזויף, שינוי מסמך על ידי הוספה או השמטה של פרטים ללא סמכות, חתימת מסמך בהעדר סמכות או חתימה על מסמך תוך כדי התחזות. מכאן, ניתן לראות את הקשר הישיר שבין עבירות הזיוף וההונאה.

חשוב להבין כי ישנן דרגות שונות של עבירות זיוף והונאה, כאשר מדרג העבירה משפיע הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין הסופי.

עבירות כלכליות הינן עבירות אשר כוללות על פי רוב עבירות מיסים, עבירות הלבנת הון, עבירות בניגוד לחוק ניירות ערך ועוד.

לא אחת, עבירות כלכליות זוכות גם לכינוי “עבירות צווארון לבן”, וזאת כאשר הן מבוצעות על ידי בכירים בחברות ותאגידים. עם זאת, חשוב להדגיש כי עבירות כלכליות יכולות להיות גם מנת חלקם של עבריינים “כבדים” ואף בעלי עסקים קטנים אשר חוטאים בסוגיות כספים שונות.

לא אחת, מוגשים כתבי אישום בגין עבירות כלכליות כנגד עוסקים זעירים אשר בגין אי עמידה במלוא התקנות וההוראות של אחד מעשרות החוקים הקשורים לדיני המס בישראל. עבירות כלכליות יכולות להיות עבירות המבוצעות באופן חד פעמי על ידי עבריין מס שביקש “קיצורי דרך”, ולעתים הן מבוצעות באופן שיטתי וסיסטמטי.

עבירות מיסים הינן עבירות אשר יכולים להיות להם פנים רבות. החל מעבירות על מס הכנסה כגון, עצמאי שעובד ב”שחור”, דרך אי תשלום מע”מ, הטעיה בנוגע למס שבח או רכישה וכדומה. ואכן, מערכת המשפט בישראל מתמודדת מדי יום עם עבירות מס על גווניהן השונים.

עבירות המס הנפוצות הינן: השתמטות מתשלום מס תוך כדי שימוש בעורמה, מרמה או תחבולה, קיום והכנה של פנקסי חשבונות כוזבים, השמטת הכנסה אשר יש להכליל בדו”ח, מתן תשובה כוזבת ובלתי נכונה לשאלה של רשויות המס, אי הגשת דין וחשבון,

מסירת הצהרה כוזבת, עבירות כלכליות יכולות להסתיים בהטלת עיצומים כספיים או קנסות משמעותיים. לעתים, במקרים חמורים, ההליך הפלילי עלול להסתיים במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

  לעולם יזכור תובע ותשמור פרקליטות מה כוח ושליטה על חיי אדם וכבודו ניתנים בידיהם  
(כבוד השופט מ' חשין בג"צ 5537/91)

מן העיתונות

פסקי דין של המשרד

bsr-law-080
bsr-law-081
bsr-law-089
bsr-law-090
bsr-law-091
bsr-law-092
bsr-law-093
bsr-law-094
bsr-law-095
bsr-law-076
bsr-law-096
bsr-law-042
bsr-law-097
bsr-law-098
bsr-law-060
bsr-law-059
bsr-law-052
bsr-law-099
bsr-law-101
bsr-law-100
bsr-law-102

אלימות שוטרים בהליך מעצר

איסור התביעה להודיע לצהל על תיק מתנהל

החלטת בית המשפט העליון בערעור על תיק אונס

המבחנים לאיסור פרסום שמו של חשוד

זיכוי בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות

זיכוי בערעור מעבירה של תקיפת שוטר

זיכוי בתיק סיכון חיי אדם

זיכוי בתיק תקיפה חמורה

זיכוי מעבירת איומים

חפציבה - פסק דין של העליון על מי מוטלת החובה לשאת בעלות צילום חומר החקירה

תקיפה ממניע גזעני

פסק הדין בתיק דניאל מעוז

שחרור בתיק מין חמור בבית המשפט העליון

זיכוי בתיק אלימות חמורה

מעצר מחדש למי ששוחרר קודם לכן

מעצר שווא - החזקת סכין וסמים - שחרור לאלתר

שחרור בתנאים

איומים

שחרור בתנאים

שחרור להלוויה לאחר מתן הצהרת תובע ועבר עשיר מאוד

מעצר בית

  • אלימות שוטרים בהליך מעצר
  • איסור התביעה להודיע לצהל על תיק מתנהל
  • החלטת בית המשפט העליון בערעור על תיק אונס
  • המבחנים לאיסור פרסום שמו של חשוד
  • זיכוי בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות
  • זיכוי בערעור מעבירה של תקיפת שוטר
  • זיכוי בתיק סיכון חיי אדם
  • זיכוי בתיק תקיפה חמורה
  • זיכוי מעבירת איומים
  • חפציבה - פסק דין של העליון על מי מוטלת החובה לשאת בעלות צילום חומר החקירה
  • תקיפה ממניע גזעני
  • פסק הדין בתיק דניאל מעוז
  • שחרור בתיק מין חמור בבית המשפט העליון
  • זיכוי בתיק אלימות חמורה
  • מעצר מחדש למי ששוחרר קודם לכן
  • מעצר שווא - החזקת סכין וסמים - שחרור לאלתר
  • שחרור בתנאים
  • איומים
  • שחרור בתנאים
  • שחרור להלוויה לאחר מתן הצהרת תובע ועבר עשיר מאוד
  • מעצר בית

  אני שומע רבים צועקים, 'הענישו את הנאשמים' אך רק בודדים מזדעקים כדי לטהר את שמם של החפים מפשע  
(לייבוביץ סמואל מתוך הספר בית המשפט, תורגם לעברית)

מאמרים וכתבות של המשרד

יצירת קשר